חזל"ש

יום ראשון, עבודה, אין כמו תעסוקה רציפה בשביל להסיח את הדעת מכל מה שקורה.
מנסה לא לחשוב על זה למרות שזה צף שוב ושוב.
בשיטוטי בבלוגים שמזמן לא ביקרתי בהם בגלל סיבה זו או אחרת (בעיקר מילואים => תיבת דוא"ל מפוצצת ונפילת מחשב) גיליתי שרוח השינוי העבירה אליי שרביט.
את השאלות אני מכיר מראש מ"בית ספר לקולנוע" (או משהו כזה) בערוץ 8.
בואו נתחיל:

מילה אהובה: abomination או בעברית "שיקוץ" פשוט מילה גאונית – בשתי השפות.

צליל אהוב: השקט שאחרי שכל המכונות במפעל כבו בסוף השבוע.

צליל שנוא: השעון המעורר שלי.

ריח אהוב: השמפו בריח פסיפלורה :/

ריח שנוא: ריח של דמעות

מראה שנוא: עיינים עצובות

מילת קללה בשימוש מופרז: אני משתדל להשתמש בהן בצורה שווה פחות או יותר.

מקצוע שהייתי מבקש לעצמי: תמיד רציתי להדריך טיולים, אני הייתי מהילדים שבאמת מקשיבים למה שהמדריך מספר.

מקצוע שאין סיכוי בעולם שאעבוד בו: כל עבודה שאין אחריה סיפוק של "השגתי משהו היום"/עבודה שחוזרת על עצמה כל הזמן.

תחביב שאימצתי לאחרונה (אפשר גם וותיק): קובייה הונגרית.

פחד בינוני: להיות בודד

דבר אחד שאני אוהב בי: החיוך שלרוב אי אפשר להוריד מהשפתיים שלי.

דבר וחצי שהייתי משנה בי: רק דבר אחד? פחד משינוי.

שלושה דברים שהייתי לוקח איתי לאי בודד: מחשב – כמובן, את המדריך השלם, ואת החברים הקרובים :}P

אם קיים גן עדן, מה הייתי רוצה לשמוע את אלוהים אומר לי בהגיעי אליו: "סוף-סוף הגעת להחליף אותי?"

 

והשרביט עובר ל-

גאמי
ערן
רותם
שונית
טריש